Blogs

Tuesday, February 26, 2008

Choni Hamaagal 20th Adar

On this day, according to Megillas Taanis, Choni HaMaagal prayed and ended a three year drought. He famously drew a circle on the ground and declared to G-d that he would not leave the circle until the rain began to fall.

Choni lived in the time of Yehoshua ben Perachiah and Nitai HaArbeli which was also the time of the Maccabees. He was killed in the time of Anipatter and Aristobulus and according to Shalsheles Hakabbalah was killed in the civil war outside of Jerusalem.

According to one tradition, in the name of the Zohar, he was Pinchas ben Yair, and in his lifetime they found a para aduma (red heifer).

According to Seder HaDoros he was the grandson of the original Rip Van Winkle, who slept for 70 years (Taanis 23a) and woke up to see his grandson (who was also called Choni Hamaagal, just to confuse things). The grandson was the one who made the circle, and the Yerushalmi (Taanis 3: 10) tells us that he was the grandson of the original Choni who lived at the time of the destruction of the first Temple (perhaps his 70 year sleep coincided with the 70 year exile).

There is an opinion that it was the original Choni who drew the circle at the time of the First Temple. This would make more sense, because otherwise why would he have been called Choni Hamaagal (Choni the circle-drawer)? His grandson may have just inherited the name.

However Seder HaDoros favors the other opinion that it was the grandson who drew the circle. It was also he who was almost put in cherem by Shimon ben Shetach for making demands on G-d and not acting like a ‘frum’ Jew (see Talmud Berachos 19a)

According to Sefer HaGilgulim Choni was a reincarnation of Gidon (see Shoftim chapters 6-8) and his circle drawing was fixing the ‘sin’ of Gidon when he asked G-d to not allow dew to fall anywhere in the world apart from under his ephod.

This is the quote from Megillas Taanis, which is almost identical with the version we have recorded in the Talmud (Taanis 23a)

לד. בעשרין ביה צמו עמא למטרא ונחת להון
תרגום: בעשרים באדר ישב העם בתענית על הגשמים וירדו להם
מפני שהיה רעבון ובצרת בארץ ישראל, ולא ירדו להם גשמים שלש שנים זו אחר זו. והתפללו ולא ירדו גשמים. וכיון שראו שיצא רוב אדר ולא ירדו להם גשמים, הלכו להם אצל חוני המעגל

אמרו לו: התפלל שירדו גשמים.
אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי. אמר: רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי כשאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו הגשמים יורדין טפין טפין.
אמרו לו: רבי ראינוך לא נמות. כסבורין אנו לומר אין הגשמים הללו באין אלא להתיר שבועתך.
אמר להם: בני אל תמותו.
אמר: רבונו של עולם, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.
התחילו הגשמים יורדין בזעף, כל טיפה וטיפה, כמלא פי חבית. ושערו חכמים טיפה אחת לוג.
אמרו לו: ראינוך לא נמות. כסבורין אנו לומר אין הגשמים הללו באים אלא להחריב את העולם.
אמר להם: בני אל תמותו.
אמר: רבונו של עולם, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתקנן, עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני רוב הגשמים.
אמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל עליהם שלא ירדו וילכו להם.
אמר להם: אין מתפללין על רוב הגשמים. אלא לכו והביאו פר הודיות.
הלכו והביאו לו פר הודיות. סמך שתי ידיו עליו ונתפלל ואמר: רבונו של עולם, ראה עמך ישראל ונחלתך אשר הוצאת בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה, שאין יכולין לעמוד לא ברוב זעמך ולא ברוב טובך. כעסת עליהם - אין יכולין לעמוד. השפעת להם טובך - אין יכולין לעמוד. יהי רצון מלפניך שיהא רוח.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ונתנגבה הארץ, ויצאו הכל לשדה, וראו את המדבר שהוא מלא כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח: אלמא חוני המעגל אתה, גוזרני עליך נידוי. שאלו היו שנים כשני אליהו, לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך? אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא על אביו, ועושה לו רצונו. אומר לו הבא לי חמין - ומביא לו, הבא לי צונן - ומביא לו, תן לי אגוזים - ונותן לו, תן לי רמונים - ונותן לו, תן לי אפרסקין - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר “ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך”.

אותו היום עשאוהו יום טוב, לפי שאין הגשמים יורדים אלא בזכותן של ישראל.
שנאמר יפתח ה’ לך את אוצרו הטוב את השמים. לך - בזכותך ובך הדבר תלוי.
ואומר ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. בך - בזכותך הגשמים יורדין, והטללים יורדין בזכותך.
ואומר ונתתי גשמיכם בעתם.
ומעשה שנתענו בימי שמואל הקטן, וירדו להם גשמים קדם הנץ החמה. כסבורים העם לומר שבח הוא להם.
אמר להם: הרי אתם דומים למלך שכעס על בנו, אמר לאפטרופוס שלו: אל תתן לו פרנסתו, עד שיבכה ויתחנן לפני.